התניידות עצמאית בווייטנאם - אופנועים, גראב ועוד

וייטנאם היא מדינה שנולדה בשביל לטייל בה באופן עצמאי. 1,650 ק"מ מצפון לדרום, כבישים שמתפתלים בין הרי גיר ושדות אורז, ערים כאוטיות שמלאות בחיים, ותשתית שמאפשרת למטייל עצמאי לנוע בחופשיות מוחלטת בעלות מצחיקה. אנחנו טיילנו בוייטנאם כמה פעמים - פעם עם קטנוע, פעם עם Grab ואוטובוסים, ופעם בשילוב של הכל - ובכל פעם גילינו שההתניידות העצמאית היא מה שהפך את הטיול מ"טיול נחמד" ל"חוויה שמשנה חיים". כשאתם שולטים בתחבורה, אתם שולטים בטיול - עוצרים בכפר קטן כי ראיתם דוכן פו מעשן, נוסעים בכביש צדדי כי הנוף נראה מבטיח, ומגלים פינות שאף מדריך לא יביא אתכם אליהן. במדריך הזה נלמד אתכם בדיוק איך לעשות את זה.

להבין את המרחקים בוייטנאם

הדבר הראשון שצריך להבין על וייטנאם הוא הצורה שלה. היא ארוכה וצרה כמו דרקון - 1,650 ק"מ מהאנוי בצפון לסייגון בדרום, אבל ברוחב ממוצע של רק 150 ק"מ. זה אומר שהתנועה בין ערים היא בעיקר צפון-דרום, והמרחקים יכולים להיות ענקיים. האנוי לסייגון ברכבת? 30 שעות. באוטובוס לילה? שני ימים. בטיסה? שעתיים. המרחקים האלה משפיעים על כל החלטה תחבורתית שתקחו.

קטנוע - דרך ההתניידות הפופולרית ביותר

אם יש דבר אחד שמגדיר את חוויית התחבורה בוייטנאם, זה הקטנוע. עם למעלה מ-45 מיליון קטנועים ברחובות (כן, 45 מיליון!), וייטנאם היא מדינת הקטנועים של העולם. ובשביל מטיילים עצמאיים, זו אולי הדרך הכי חוויתית, גמישה וזולה לנוע ברחבי המדינה.

עלויות שכירה

המחירים משתנים לפי עיר, עונה ומשך השכירות. בהאנוי ובסייגון תמצאו את המבחר הגדול ביותר. בעיירות קטנות יותר כמו הוי אן או דה לאט, המחירים נמוכים יותר אבל המבחר קטן. שכירות לשבוע ומעלה מקנה הנחה משמעותית - אפשר לרדת ל-80,000-120,000 VND ליום על ידני.

איפה שוכרים?

יש כמה אפשרויות:

• חנויות השכרה ייעודיות - קיימות בכל עיר גדולה. Style Motorbikes בהאנוי ו-Tigit Motorbikes (סניפים בהאנוי וסייגון) נחשבות אמינות במיוחד עם אופנועים מתוחזקים
• ההוסטל או המלון - רוב ההוסטלים מציעים השכרה או מכירים מישהו שמשכיר. פחות בטוח מבחינת מצב האופנוע, אבל נוח
• מטיילים אחרים - בקבוצות הפייסבוק ובהוסטלים תמצאו מטיילים שמוכרים קטנוע (Honda Win ישן ב-4-8 מיליון VND). קונים בצפון, נוסעים לדרום, מוכרים שם
• אפליקציות - Motogo ו-Moto.vn הן אפליקציות מקומיות להשכרה, עם ביטוח בסיסי כלול

רישיון נהיגה בינלאומי (IDP)

רשמית, צריך רישיון נהיגה בינלאומי (International Driving Permit) כדי לנהוג בוייטנאם, וגם רישיון אופנוע מתאים למנפח המנוע. בפועל, רוב המטיילים נוהגים בלי - המשטרה לא תמיד אוכפת את זה, ובמקומות תיירותיים הם לרוב מעלימים עין. אבל - וזה אבל גדול - אם נתפסתם בלי רישיון, הקנס הוא 800,000-1,200,000 VND (120-180 ש"ח). ויותר חשוב, אם אתם מעורבים בתאונה ללא רישיון, ביטוח הנסיעות שלכם עלול לא לכסות את ההוצאות הרפואיות.

לופ הא ג'יאנג בקטנוע

הלופ של הא ג'יאנג הוא החוויה הכי אפית שקטנוע יכול לתת לכם בוייטנאם - ואולי בכל דרום-מזרח אסיה. מעגל של כ-350 ק"מ מהא ג'יאנג סיטי, דרך כבישי הרים מסחררים, מעבר Ma Pi Leng המפורסם, כפרי שבטים, ועמקים שגורמים לכם לעצור לנשום כל כמה דקות. אפשר לעשות את הלופ עצמאית בקטנוע (3-5 ימים), עם Easy Rider (נהג מקומי, 500,000-800,000 VND ליום), או בג'יפ/ואן מאורגן.

בטיחות בנהיגה על קטנוע

• קסדה תמיד - לא רק בגלל החוק, אלא כי הכבישים בוייטנאם מסוכנים. קנו קסדה מלאה (full face) אם אתם נוסעים מחוץ לעיר - 200,000-500,000 VND
• אל תנהגו בחושך - הכבישים לא מוארים, יש בורות, חיות על הכביש, ומשאיות בלי אורות
• זהירות מגשם - גשם טרופי הופך כבישים לפיסטה רצחנית. עצרו ותמתינו עד שזה עובר (לרוב 30-60 דקות)
• צפרו - הצפירה בוייטנאם היא לא "מה אתה עושה?!" אלא "היי, אני פה". צפרו בעיקולים עיוורים, בעקיפות, ולפני צמתים
• מהירות מתונה - 40-50 קמ"ש בעיר, 50-60 בכבישים בינעירוניים. לא מרוצים
• צד ימין - נוהגים בצד ימין. קטנועים בדרך כלל צמודים לימין, רכבים גדולים במרכז ושמאל

אפליקציית Grab - חובה בערים

אם הקטנוע הוא המלך של הכביש הפתוח, Grab הוא המלך של העיר. Grab הוא ה-"Uber של דרום-מזרח אסיה" - אפליקציה שמחברת אתכם עם נהגי קטנוע ומונית תוך שניות. בוייטנאם, Grab הוא לא רק נוח - הוא חיוני. מוניות רגילות בוייטנאם ידועות לשמצה בהונאות מטיילים (מונים מזויפים, נסיעות מסביב), ו-Grab פותר את זה לחלוטין.

GrabBike מול GrabCar

איך משתמשים ב-Grab

הורידו את האפליקציה לפני הנסיעה. הרשמו עם מספר טלפון ישראלי (עובד). כשאתם בוייטנאם, פתחו את האפליקציה, בחרו יעד, בחרו סוג נסיעה, ותראו את המחיר מראש - אין הפתעות. תשלום במזומן (מומלץ בוייטנאם) או בכרטיס אשראי. אחרי הנסיעה, אתם מדרגים את הנהג - ולהפך.

מחירים טיפוסיים ב-Grab

אופניים ומסלולי רכיבה

אופניים הם דרך מדהימה לחקור אזורים ספציפיים בוייטנאם - לא את כל המדינה (זה 1,650 ק"מ בחום טרופי), אלא אזורים מקומיים שמתאימים לרכיבה. הקצב האיטי של האופניים חושף שכבות שהקטנוע פספס - ריח של שדות אורז, חיוכים של ילדים שרצים ליד, קולות של ג'ונגל, ותחושה של להיות חלק מהנוף ולא רק לעבור בו.

מסלולי אופניים מומלצים

• הוי אן והכפרים סביבה - המסלול הקלאסי. שטוח, כפרי, עם שדות אורז, נהרות, ומקדשים. 20-30 ק"מ ביום. רוב ההוסטלים בהוי אן משאילים אופניים בחינם
• דלתא המקונג - שבילי כפרים לצד ערוצים, גשרים קטנים, גני פירות. אפשר לשכור אופניים ב-Ben Tre או Can Tho
• נינה בינה - טאם קוק - רכיבה בין הרי הגיר ושדות האורז של "הא לונג ביי של היבשה". מסלול של 2-3 שעות, שטוח ויפה
• מאי צ'או (Mai Chau) - עמק ירוק עם כפרי שבטים, טרסות אורז, ושבילי עפר. 2-3 שעות מהאנוי

שכירת אופניים עולה 30,000-80,000 VND ליום (4.5-12 ש"ח) לאופניים רגילים, או 150,000-250,000 VND (22-37 ש"ח) לאופני הרים. בהוי אן, כאמור, רוב ההוסטלים מספקים אופניים בחינם - אחד הדברים שהופכים את הוי אן לעיר הכי נעימה לרכיבה בוייטנאם.

רכב עם נהג ונהיגה עצמית

שכירת רכב עם נהג - האופציה המפתיעה

זו אופציה שרוב המטיילים הישראלים לא חושבים עליה, ובוייטנאם היא הגיונית מאוד. שכירת רכב עם נהג עולה 1,000,000-1,500,000 VND ליום (150-225 ש"ח) כולל דלק ונהג - ואם אתם זוג או קבוצה קטנה, המחיר לאדם נמוך מפתיע. הנהג מכיר את הכבישים, מדבר קצת אנגלית, ואתם חופשיים לצלם, לנוח, ולהגיד "בוא נעצור פה".

נהיגה עצמית ברכב - לא מומלץ לרוב המטיילים

נגיד את זה ישר: נהיגה עצמית ברכב בוייטנאם היא לא רעיון טוב לרוב המטיילים. התנועה כאוטית, הכללים שונים (או לא קיימים), הנהגים המקומיים נוהגים בצורה שנראית הזויה (אבל יש שיטה בשיגעון), ותאונות יכולות להיות בעייתיות מאוד מבחינה משפטית לזר. בנוסף, שכירת רכב ללא נהג כמעט ולא קיימת בוייטנאם - חברות ההשכרה המקומיות לרוב מציעות רכב עם נהג בלבד.

הליכה, ציקלו ותחבורה עירונית

הליכה - הדרך הכי טובה לגלות עיר

האנוי, הוי אן וחלקים מסייגון הם ערים מושלמות להליכה. הרובע העתיק של האנוי הוא מבוך של רחובות צרים, כל אחד מתמחה במוצר אחר (רחוב הכסף, רחוב המשי, רחוב הנייר), ולהסתובב בו ברגל הוא אחד הדברים הכי מהנים שיש. הוי אן קטנה ומרוכזת - אפשר לעבור אותה רגלית ב-20 דקות מקצה לקצה, ובלילה, עם הפנסים הצבעוניים, ההליכה היא חגיגה.

ציקלו (Cyclo)

הציקלו הוא ריקשה על אופניים - כלי תחבורה ותיק שכמעט נעלם מרוב הערים אבל עדיין קיים בהאנוי ובהואה. ציקלו בהאנוי הוא יותר חוויה תיירותית מאשר תחבורה אמיתית, אבל שווה לעשות פעם אחת - לשבת מקדימה, לראות את הכאוס זורם סביבכם, ולהרגיש כמו מטייל ממאה קודמת. מחיר: 100,000-200,000 VND (15-30 ש"ח) לסיבוב של שעה. תמקחו מראש!

ניווט, סים וטכנולוגיה

אפליקציות ניווט

כרטיס SIM - קנו בשדה התעופה!

זה הדבר הראשון שצריך לעשות כשנוחתים בוייטנאם. כרטיס SIM מקומי הוא הבסיס לכל התניידות עצמאית - בלי אינטרנט אין Grab, אין Google Maps, אין תרגום, ואין קשר עם העולם. קנו SIM ישירות בשדה התעופה - יש דוכנים של Viettel, Mobifone, ו-Vietnamobile ישר אחרי מכס.

מסלולים עצמאיים מומלצים

שבועיים - צפון לדרום עצמאי

לופ הא ג'יאנג - 3-5 ימים

דלתא המקונג - יום טיולים עצמאיים

הדרך העצמאית לחקור את דלתא המקונג: קחו אוטובוס ציבורי מסייגון ל-Ben Tre (2 שעות, 60,000 VND) או ל-Can Tho (3.5 שעות, 120,000 VND). מ-Ben Tre שכרו אופניים וטיילו לבד לאורך ערוצי המים, גני הפירות, ובתי המלאכה. ב-Can Tho קומו מוקדם (4:30 בבוקר!) ושכרו סירה פרטית קטנה (300,000-500,000 VND, כ-45-75 ש"ח) לשוק הצף Cai Rang - הגדול ביותר בדלתא. זה חצי מהמחיר ופי שניים מהחוויה לעומת סיור מאורגן מסייגון.

השוואת עלויות - עצמאי מול מאורגן

הנה השוואה שתראה לכם למה התניידות עצמאית חוסכת הרבה כסף:

בטיחות וטיפים למטייל העצמאי

• צלמו את הדרכון - שמרו צילום של הדרכון, הויזה, וביטוח בטלפון ובמייל. אם הדרכון נגנב/אבד, הצילום מקל על התהליך מול השגרירות
• שתפו מסלול - שלחו למשפחה/חברים את המסלול המתוכנן. אם אתם נוסעים לאזורים מרוחקים (הא ג'יאנג, הרים), ספרו למישהו לאן אתם הולכים
• אל תשאירו דרכון כפיקדון - חנויות השכרת קטנועים לפעמים מבקשות דרכון כערבון. אל תסכימו! תנו צילום של הדרכון או פיקדון כספי (1-3 מיליון VND)
• הגנו על הטלפון - חטיפת טלפונים מהיד תוך כדי רכיבה (snatching) שכיחה בסייגון. אל תחזיקו טלפון ביד ליד הכביש. השתמשו בכיס פנימי או מחזיק צוואר
• מים ושמש - החום בוייטנאם רוצח. שתו הרבה מים, מרחו קרם הגנה, וקחו הפסקות בצהריים (12:00-14:00 זו שעת סיאסטה גם למקומיים)
• מספרי חירום - משטרה: 113, אמבולנס: 115, כיבוי: 114. שמרו בטלפון גם מספר של השגרירות הישראלית בהאנוי

מחסום השפה - איך מתגברים

הוייטנאמית היא שפה טונלית עם 6 טונים - שינוי קטן בטון משנה לחלוטין את משמעות המילה. זה אומר שגם אם תשננו כמה מילים, הסיכוי שהמקומיים יבינו אתכם הוא נמוך (וזה בסדר). אנגלית מדוברת ברמה בסיסית באזורים תיירותיים, אבל מחוץ להם - כמעט אפס. וזה בדיוק מה שהופך את הטיול העצמאי למרגש.

ביטוח נסיעות - למה זה קריטי במיוחד למטייל העצמאי

אם יש סעיף אחד במדריך הזה שאנחנו רוצים שתקראו ברצינות, זה הסעיף הזה. מטייל עצמאי בוייטנאם חשוף יותר מכל מטייל אחר - אתם על קטנוע בכבישי הרים, אתם באזורים מרוחקים ללא גישה מהירה לבתי חולים, אתם עושים פעילויות אקסטרים כמו לופ הא ג'יאנג וקניונינג. תאונת קטנוע רצינית בוייטנאם יכולה לעלות עשרות אלפי דולרים בהוצאות רפואיות - ובלי ביטוח, אתם משלמים הכל מהכיס.

אנחנו ממליצים בחום רב על ביטוח מקיף שמכסה: רכיבה על קטנוע (עם IDP), פינוי רפואי (helicopter evacuation מאזורים מרוחקים), ביטול/שינוי טיסות, ואובדן/גניבת ציוד. אל תחסכו על ביטוח - זה לא המקום.

לסיכום - התניידות עצמאית בוייטנאם

וייטנאם היא מדינה שפשוט נולדה בשביל מטיילים עצמאיים. השילוב של מחירים נמוכים, תשתית שמתפתחת כל הזמן, אפליקציות כמו Grab שפותרות בעיות תחבורה עירונית, וקטנועים שזמינים בכל פינה - יוצר חופש תנועה שקשה למצוא במקום אחר. בין אם אתם רוכבים על קטנוע דרך לופ הא ג'יאנג עם רוח בפנים, גוללים אופניים בין שדות האורז של הוי אן, קופצים על GrabBike בסמטאות סייגון, או פשוט הולכים ברגל ברובע העתיק של האנוי - ההתניידות העצמאית היא מה שהופך טיול בוייטנאם מסיור תיירותי לחוויית חיים.

אז קנו SIM בשדה התעופה, הורידו את Grab ו-Maps.me, שכרו קטנוע (אם יש לכם ניסיון!), ותתחילו לגלות את וייטנאם בקצב שלכם. הדרך היא היעד, והיעד הוא כל הפינות הקטנות שתגלו בדרך.